אֲנִי מְטַפֶּסֶת עַל קִירוֹת,
הָאֱמֶת זֶה דֵּי מוּזָר
לְטַפֵּס לַעֲלוֹת עַל זִיזִים וּבְלִיטוֹת
בְּלִי שָׁמַיִם, בְּלִי צֶלַע שֶׁל הַר.
אֲנִי נִצְמֶדֶת אֶל הַקִּיר,
הַלֵּב הוֹלֵם וּמְפַרְפֵּר.
אוֹחֶזֶת פֹּה, אוֹחֶזֶת שָׁם,
לֹא מוֹצֵאת אֶת הַמִּשְׁעָן.
מָתַי יַגִּיעַ הָאִזּוּן הַמְּאַפְשֵׁר?
לְטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ
כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל,
כְּמוֹ עָלֶה שֶׁכֹּה רוֹצֶה
עוֹד וָעוֹד לִגְדֹּל.
כַּפּוֹת יַדַּי כְּבָר רוֹטְטוֹת,
מִתְנַתְּקוֹת מֵהַזִּיזִים.
הַאֹמַר לְנִשְׁמָתִי שֶׁלֹּא הַכֹּל אֶפְשָׁרִי
וְאֵין כָּל צֹרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת הַמְּרוֹמִים.
אַךְ אִם אֲתַרְגֵּל וַאֲתַרְגֵּל,
אוּלַי גּוּפִי אָז יִתְרַגֵּל,
וּכְמוֹ שִׁימְפַּנְזֶה אוֹ חָגָב
אֶעֱלֶה עוֹד שָׁלָב,
אִם אֲנַסֶּה אוּלַי הַנֵּס פֹּה יִתְחוֹלֵל.
וַאֲטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ
כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל,
קֶרֶן אוֹר שֶׁכֹּה רוֹצָה
עוֹד וְעוֹד לִגְדֹּל.
אֲנִי מְטַפֶּסֶת עַל קִירוֹת,
הַקִּיר לֹא זָז אָז הוּא לֹא נוֹפֵל,
אִם מוֹעֲדִים וְשׁוּב קָמִים
הַשְּׁרִירִים מִתְגַּמְּשִׁים,
וְאָז אֶפְשָׁר יוֹם יוֹם מִצְּחוֹק לְהִתְגַּלְגֵּל.
אֲנִי נוֹשֶׁקֶת לַשִּׁשִּׁים,
תָּמִיד יֵשׁ צַעַד רִאשׁוֹן.
הַשִּׁשִּׁים נוֹשְׁקִים אוֹתִי,
הֵם עָפִים יַחַד אִתִּי,
אֵי שָׁם בֵּין הַמְּצִיאוּת וְהַדִּמְיוֹן.
לְטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,
לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה יָכוֹל,
לְהִתְגַּמֵּשׁ כְּמוֹ יְלָדִים
וּלְהַגְשִׁים הַכֹּל.
אֲנִי מְטַפֶּסֶת עַל קִירוֹת,
הָאֱמֶת זֶה דֵּי מוּזָר,
לְטַפֵּס לַעֲלוֹת עַל זִיזִים וּבְלִיטוֹת
בְּלִי שָׁמַיִם, בְּלִי צֶלַע שֶׁל הַר.
אֲנִי נִצְמֶדֶת אֶל הַקִּיר,
הַלֵּב הוֹלֵם וּמְפַרְפֵּר.
אוֹחֶזֶת פֹּה, אוֹחֶזֶת שָׁם,
לֹא מוֹצֵאת אֶת הַמִּשְׁעָן.
מָתַי יַגִּיעַ הָאִזּוּן הַמְּאַפְשֵׁר?
לְטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,
כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל,
כְּמוֹ עָלֶה שֶׁכֹּה רוֹצֶה
עוֹד וָעוֹד לִגְדֹּל.
כַּפּוֹת יַדַּי כְּבָר רוֹטְטוֹת,
מִתְנַתְּקוֹת מֵהַזִּיזִים,
הַאֹמַר לְנִשְׁמָתִי שֶׁלֹּא הַכֹּל אֶפְשָׁרִי?
וְאֵין כָּל צֹרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת הַמְּרוֹמִים.
אַךְ אִם אֲתַרְגֵּל וַאֲתַרְגֵּל,
אוּלַי גּוּפִי אָז יִתְרַגֵּל,
וּכְמוֹ שִׁימְפַּנְזֶה אוֹ חָגָב,
אֶעֱלֶה עוֹד שָׁלָב,
אִם אֲנַסֶּה אוּלַי הַנֵּס פֹּה יִתְחוֹלֵל.
וַאֲטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,
כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל,
קֶרֶן אוֹר שֶׁכֹּה רוֹצָה
עוֹד וְעוֹד לִגְדֹּל.
אֲנִי מְטַפֶּסֶת עַל קִירוֹת,
הַקִּיר לֹא זָז אָז הוּא לֹא נוֹפֵל,
אִם מוֹעֲדִים וְשׁוּב קָמִים
הַשְּׁרִירִים מִתְגַּמְּשִׁים,
וְאָז אֶפְשָׁר יוֹם יוֹם מִצְּחוֹק לְהִתְגַּלְגֵּל.
אֲנִי נוֹשֶׁקֶת לַשִּׁשִּׁים
תָּמִיד יֵשׁ צַעַד רִאשׁוֹן
הַשִּׁשִּׁים נוֹשְׁקִים אוֹתִי
הֵם עָפִים יַחַד אִתִּי
אֵי שָׁם בֵּין הַמְּצִיאוּת וְהַדִּמְיוֹן.
לְטַפֵּס יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,
לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה יָכוֹל,
לְהִתְגַּמֵּשׁ כְּמוֹ יְלָדִים
וּלְהַגְשִׁים הַכֹּל.