כשקול פנימי ילחש לך שחשוב
להאיר את סיפור חייך המרתק
ואל עברך הבלתי נשכח לשוב.
ביום שבו הזמן יאותת לך לעצור,
כי קרב הרגע שבו הנכדים/ות
יצטרכו להכין עבודת שורשים
והם יבקשוך להשיב לשאלות ולעזור.
ביום הזה – אפשר גם לפני כן,
נתחיל בתהליך מכונן ובלתי רגיל:
כתיבת קורות חייך ממרום הגיל.
זכרונות יעוטו, יקראו לעצמם דרור;
דברים שהלב ביקש לשכוח
דברים שהלב השתוקק לנצור.
ואנו נפסע יחד צעד ועוד צעד
ברגעי החושך וברגעי האור,
נתאר את קורותיך ואת פני הדור.
בדרך נתאזר בסבלנות, בקשב
ובקורטוב של הומור.
