שׁוּב עַל מַגָּשׁ אָנוּ

וְהָאָרֶץ תִּרְעַם,
עֵין שָׁמַיִם נִגֶּרֶת,
לְנֹכַח תְּהוֹם
הָאֲפֵלָה שֶׁנִּפְעֶרֶת.

וְאֻמָּה צְרוּבָה תִּצְעַד
בַּשָּׁרָב, בַּגְּשָׁמִים,
תַּחֲסֹם אֶת הַשׁוֹט
הַמַּצְלִיף מִבִּפְנִים.

גַּל אֱנוֹשִׁי עָצוּם וָרַב
מִתְעַרְבֵּל כְּנַחְשׁוֹל,
מְאַחֵד מִזְרָח, מַעֲרָב,
יָמִין, מֶרְכָּז וּשְׂמֹאל.

רֶשֶׁת צַיִד סְביִבָם,
אַדְמָתָם רוֹעֶשֶׁת,
פָּרָשִׁים נִצָּבִים מוּלָם
וּבַתָּוֶךְ רוּחַ בּוֹאֶשֶׁת.

עַל מַגָּשׁ הַכֶּסֶף עוֹלִים בְּנֵי נֹעַר,
לְצַד זְקֵנִים שֶׁבְּרִיאוּתָם רוֹפֶפֶת.
מִשִּׁגְרַת יוֹמָם מִתְנַעֲרִים וּמְזַנְּקִים
אֶל מוּל הַסַּכָּנָה הָאוֹפֶפֶת.

הַגַּלְגַּל חוֹזֵר, הַגַּלְגַּל מַזְהִיר,
וְאֵין צֹרֶךְ לְהַבְהִיר
שֶׁלִּיצִירַת מָחָר רָחוּם
יֵשׁ וָיֵשׁ – וְגַם אֵין מְחִיר.